רכס האופק

שבוע מלחמה. לאחר לילה של נסיגות, תרגילים והַתקלות הגענו למרגלותיו של רכס הוריזון, שמהוה את הגבול בין הבקעה לשומרון. היעד: בונקרים הנמצאים בראש הרכס. העלייה המפרכת ארכה למעלה משלוש שעות. הפלוגה השתרכה לאיטה במעלה ההר, מטפסת, בזמן שהשמש טפסה בשמיים מאחורי גבנו. ובכל פעם, לאורך הדרך, כחשבנו שהנה הגענו לפסגה - גילינו שפסגה נוספת מתנשאת לפנינו.
בסוף הכל עובר. אבל הפעם יצא מזה גם שיר.

אִם טִפַּסתָּ פַּעַם עַל הָר

וְאֶל פְּסָגוֹת אִם הֶעֱפַּלְתָּ

יִזְכֹּר לִבְּךָ עֶצֶב נִמְהָר

עֵת תֹּאמַר בָּאתִי – וְהוּשְׁפַּלְתָּ

בִּרְאוֹתְךָ פִּסְגָּה חֲדָשָׁה לְפָנֶיךָ.

וְאַחַר שֶׁתִּכְבּוֹשׁ גַּם זֹאת

וַעֲדֵי שִׂיאָהּ תָּגִיעַ

יִשְׁתּוֹמֵם לִבְּךָ לַחֲזוֹת

לְמוּל עֵינֶיךָ בְּמַפְגִיעַ

עוֹד פִּסְגָה – וְחוֹזֵר חֲלִילָה.

אַל תִּפֹּל רוּחֲךָ, אָחִי

אֶל מוּל גְבָהִים עֲדֵי תִּגְוַע

הֵן בְּאֵין תַּכְלִית אֵין בֶּכִי

אַךְ גַּם אֵין בַּלֵּב תִּקְוָה

וּבְחֶסְרוֹנָהּ אוֹבֵד כָּל טַעַם.

עַל כֵּן בִּפְנֵי צוֹק עִתֶּיךָ

בְּעֵת מָר זֵיעָתְּךָ נוֹטֵף

אִם תִּתֵּן שְׁהוּת לְאֵיבָרֶיךָ

לֹא לַפוּשׁ – רַק לְכַתֵּף

וּמֵחַיִל אֶל חַיִל תַּעֲלֶה