מעשה מעני אחד חסר כל , שלא היה לו מה שיאכל , ולא היכן שיגור . ופעם אחת עבר בעיר אחת , והיה שם בית גדול של עשיר מעשירי העיר . ולעשיר הנ”ל היה גן של עצים ופרחים כדרך המלכים והשרים הנכבדים , אלא שמחמת שהיה העשיר קמצן לא לקח גנן שיעבוד אצלו ועל כן היה הגן נָבֵל . וראה העני שהגן מלא קוצים ודרדרים , ומחמת ריבוי קוצים שבגן אין העצים והפרחים יכולים לצמוח שם , ואמר : ראו הגן הזה , כמה חבל שאין מי שידע לתקנו שיהיה פורח שוב ! והתחיל העני לעבוד בגן ולעקור הקוצים , ואף שלא היתה לו הסכמה מבעל הגן על כך , מסתמא ישמח בעל הגן שיראה שמתקנים הגן שלו , וגם אם היה מגרשו מכל מקום דבר אחר לעסוק בו לא היה לו לעני . ובתוך כך בא העשיר בעל הגן וראה את העני עובד בגן , והיתה לו שמחה על זה , שראה שהוא עני ואמר בליבו : עני זה ודאי לא יבקש שכר הרבה להיות גנן . ודיבר עם העני שיהיה גנן אצלו , והסכימו שיתן לעני לחם לאכול ובגד ללבוש ומקום ללון תמורת מה שיעבוד בגן . ועבד העני אצלו כמה שנים , ונעשה הגן של העשיר הנ " ל הנאה ביותר באותה העיר , שהיה אותו העני חרוץ בעבודתו ונאמן . ונטע שם העני מיני עצים ופרחים...