ממעמקים

הדבר הכי קל בעולם הוא לשמח ילד : מספיק להביא לו בלון וכבר הוא יהיה מאושר . עבור ילד שלא נהרסה התמימות שלו עדיין , הבלון הוא מקור לשמחה אינסופית . " שמחה וששון , לכל ילד בלון ". אך המבוגרים יודעים ששמחה זו לא תמשך לנצח . הבלון עתיד להתפוצץ , ואיתו התמימות של הילד שמגלה לראשונה שבלונים מתפוצצים . המבוגרים ינחמו את הילד , " אל תצטער , נביא לך בלון אחר "; אך נחמה זו אינה ולא כלום אל מול החוויה של הבלון שהתפוצץ . גם כשיקבל הילד בלון אחר , הוא לא יוכל לשמוח בו כפי ששמח בבלון הראשון אותו הוא חשב לנצחי . הדבר הכי קל בעולם הוא להרוס תמימות של ילד . מספיק להביא לו בלון . עם הזמן אנו לומדים שכל הבלונים מתפוצצים . חלקם מתפוצצים באשמתנו , כיוון שאנו תאבים להגדיל אותם יותר ויותר ; אחרים מתפוצצים מתוך רשלנות או סתם חוסר תשומת לב . והכי גרוע הוא כשהבלון מתפוצץ דוקא בעקבות הרצון הנואש לשמור עליו , החרדה מאובדנו שהיא היא המביאה עליו את חורבנו . עם הזמן אנו מפנימים שאין מה לעשות . במוקדם או במאוחר , כל בלון שיהיה לנו יתפוצץ , אם נרצה בכך ואם לאו . " זה סופו של כל בל...

אַשְׁרֵי רֹאֶה אֶת הָאָבִיב בְּעוֹד שַׁלֶּכֶת עֲלֵי אָרֶץ וְשָׁמַיִם בְּלִי כּוֹכָב . וְאַף כִּי יֹאמְרוּ הָרָבִּים לוֹ חוֹלֵם - הֹוזֶה סַהֲרוּרִי - לֹא יַשֵּׁב רוּחוֹ אָחוֹר . ------ יַעְלְזוּ הַיְלָדִים עֵת יִפְרַח הַשָּׁקֵד יְזַמְּרוּ לוֹ שִׁירִים . אָבִיב שֶׁהִקְדִים בְּתוֹךְ לֵב הַחֹרֶף . הַחֲכָמִים טֶרֶם פֶּרַח יִרְאוּ הַמָּטָר וְיָשִׂישׂוּ בוֹ , כִּי יוֹדְעִים הִנָּם לַחֲזוֹת בְּשִׂמְחַת הָאָבִיב תּוֹךְ הַגֶּשֶׁם . וּמְתֵי מְעַט יִשְׂמְחוּ בַּשַּׁלֶּכֶת . חַד בְּדָרָא אוֹ תְּרֵי יְכוֹלִים לְצַחֵק לְמַרְאֶה הִלּוּך שׁוּעָלִים . ------ אַשְׁרֵי רֹאֶה אֶת הָאָבִיב בְּמַקֵּל שָׁקֵד יָבֵשׁ גָּנוּז כְּאוֹר בַּחֹשֶׁך . וְאַף כִּי יֹאמְרוּ הָרָבִּים לוֹ חוֹזֶה עִוֵּר סָכָל וָפֶתִי - מִי עִוֵּר כִּי אִם עַבְדִּי !