רשומות

מציג פוסטים מתאריך ינואר, 2019

אל בוז לפשטות שלו

כמה חודשים לאחר לידת בנו הבכור, שלקה בתסמונת דאון, כתב פיל קולטר את השיר 'scorn not his simplicity' המתאר את חוויותיו כאבא לילד עם תסמונת דאון. לפניכם מוגש הנסיון שלי לתרגם את השיר לעברית. תרגום שירים היא מלאכה שאי אפשר להגיע בה לשלמות, וגם בתרגום הזה יש הרבה נקודות שלא הצלחתי להעביר במדויק. אך כפי שאמר מאיר אריאל על שיר שתרגם: התרגום הזה הוא לא הכי מוצלח, אבל לעברית יש את הקצב שלה, אתם יודעים. את הגירסה המקורית של השיר אפשר לקרוא  כאן . כאן אפשר לשמוע את השיר מבוצע על ידי לוק קלי. הִנֵּה הוּא הַיֶּלֶד עִם שֵׂיעָר מֻזְהָב אַךְ אֲחֹרֵי עֵינָיו חָלָל הֲנֵדָע הֲנָבִין אֵיך הוּא מַרְגִּישׁ הַאִם נִסִּינוּ זֹאת בִּכְלָל הִנֵּה הוּא עוֹמֵד לוֹ לְבַדּוֹ צוֹפֶה בִּיְלָדִים מְשַׂחֲקִים רָךְ פָּשׁוּט הוּא נִרְאָה כִּמְעָט כְּמוֹתָם אַךְ בְּאֱמֶת הֵם רְחוֹקִים אַל בּוּז לַפַּשְׁטוּת שֶׁלּוֹ נַסּוּ רַק לֶאֱהֹב אוֹתוֹ יוֹתֵר אַל בּוּז לַפַּשְׁטוּת שֶׁלּוֹ הוֹ לֹא הוֹ לֹא מַבָּטוֹ לֹא מְזָהֶה אֶת הַפָּנִים שֶׁרַּק אֶתְמוֹל הוּא כָּה אָהַב הַפָּנִים הָאוֹ

מעשה מבן מלך ומשוררת

פעם אחת היה בן מלך שאהב לשיר, והיה כותב שירים הרבה ושר אותם. ודע שיש עשרה שערי ניגון, ולכל שער עשרה מיני קולות זמר, ולכל קול זמר יש עשרה שירים. צא ולמד שישנם אלף שירים, ובן המלך הנ"ל היה כותב כדוגמת כל אלף שירים ושר אותם. רק שידע שתכלית השירה לא תושג כי אם כשישירו שניים, היינו דוא"ט בלעז, והיה מצטער על שאין מי שישיר עימו. וראה המלך שבנו מצטער על שאין לו מי שישיר איתו, וטיכס עצה שיוציאו כרוז בממלכה שכל מי שמיטיב לשיר יבוא לְהָאַרְמוֹן, וישמע אותם בן המלך וימצא לו מי שיוכל לשיר איתו. והוציאו כרוז כנ"ל, ובאו מכל הממלכה להארמון, ושמע אותם בן המלך. ולא מצא בהם מי שיוכל לשיר עימו, שזה היה שר בקול שמתאים לשירים מסוג מסוים, וחבירו שר בקול שיתאים לשירים מסוג אחר. כללו של דבר, מכל באי הארמון לא היה מי שיוכל לשיר את כל השירים, שכל אחד היה שר באחד ממאה קולות זמר, ויכל לשיר שירים מסויימים. והמלך של אותה הממלכה היה ממלכי החסד, והיה מחלק מאוצרו לאנשי הממלכה הצריכים לכך. ופעם אחת טבעה ספינה אחת בים, ומתו שם אנשים הרבה ונעשו ילדיהם יתומים. וראה זאת המלך, והביא אישה אחת ושילם לה מכספו

נשל הנחש ותיקון הברית

אחד המשוררים שהיטיב לתאר את החיים בתרבות המודרנית היה מאיר אריאל. מלבד כשרון הכתיבה הבלתי מעורער שלו הוא ניחן גם במבט נוקב המסוגל לחשוף את הלכי הרוח של החברה והיחיד ולבקר אותם. שיריו מתאפיינים, לרוב, בריבוי של רבדים ומשמעויות, כאשר הביקורת נמצאת בדרך כלל ברובד העמוק יותר. אחד משיריו המפורסמים, אם לא המפורסם שבהם, הוא השיר נשל הנחש; השיר הופיע באלבומו השלישי "ירוקות" וזכה להצלחה רבה. ברצוני לנסות ולחשוף מעט מהטמון בשיר זה. שוב אני מוצץ גבעול תחת גשר מט ליפול כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות מה לאכול כשהנמלה העניינית אותי מודדת. אחת לאיזה זמן מוגבל אני נשמט אביון ודל ממירוץ הכרכרה המשתקשקת נפלט משצף מעגל כמו שוקע תחת גל כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת. ואבא תמיד אומר תעזבנו יום יעזבך יומיים העגלה נוסעת אין עצור. קפצת ממנה היום חלפו שנתיים והנה נשארת מאחור. המוטיב הבולט ביותר בבית הראשון של השיר ובפזמון הוא הניגוד בין התנועה, המייצגת את החברה, לבין המספר שאינו מסוגל לעמוד בקצב שלה. התנועה מתוארת במילים "מתמדת", "מירוץ", &

ירדתי אל העין

יָרַדְתִּי אֶל הָעַיִן לְמַלֵּא כַּדִּי , כִּי אַיִן נוֹתַר בִּי , וּמֵאַיִן אֶתְמַלֵּא אִם לֹא אֵרֵד ? יָרַדְתִּי אֶל הָעַיִן וְלֹא אֵדַע מִן אַיִן תָּבוֹא תּוּגָה לָעַיִן וְדֶמַע בִּי מוֹרֵד . יָרַדְתִּי אֶל הָאַיִן וַתַּבַּע פְּלָגִים הָעַיִן וְנַפְשִׁי תֵּדַע מֵאַיִן : לֹא אֶעֱלֶה אִם לֹא אֵרֵד !

מן ההגיגית 2

הרהורים גולמיים מן המחברת פעם שח לי חייל אחד: לכשאשתחרר אהיה חפשי. חלומות מזרח-רחוקים של אחרי שחרור מרדפים אותי, ובהם דמותי העתידית צועקת: אני חפשי. אף אני אמרתי לו: מי הוא האני החפשי? מי אתה? האם אתה יודע מי אתה באמת? רק לאחר שתוודע התשובה לשאלת האני, תוכל להנתן התשובה לשאלת החופש. ואולי הכרת האני האמיתי היא עצמה החופש, החופש של האני מההגבלות המונעות מעצמי להכיר אותו. ולכשיתבהרו הערפילים יהיה ניכר וברור שהנך חופשי בשירות הצבאי לאין ערוך יותר מבתאילנד. // כיצד משנה התשובה את העבר? היכן מתקיים העבר? או חריף יותר: האם מתקיים העבר? בחומר אין עבר; עבור החומר יש רק הווה. התודעה היא שזוכרת, היא שנותנת משמעות וקיום לעבר. אך בחומר גם המוסר אינו מתקיים - ללא מבט מטה-חומרי אין שום תביעה מוסרית וממילא אין מקום לחטא - ולתשובה. אלא ודאי הוא ששינוי העבר יתקיים רק במישור התודעתי. העבר מתקיים בתודעה ועל כן שינוי תודעתי יכול לשנות את העבר. אך האם העבר מתקיים רק בתודעה הפרטית שלי? הרי הי"ת הוא זוכר כל הנשכחות, וכיצד שינוי תודעה המתרחש אצלי ישנה את העבר כפי שהוא מצוי אצל רבש"ע? כ