ממעמקים

כתבתי כבר  על השיר ' דע בני אהובי ' מהאלבום החדש של שולי רנד . הפעם אני רוצה לדבר על שיר אחר מהאלבום – ' צדיק '. השיר ' צדיק ' מתאר אדם המוערץ ע '' י המון העם הרואים אותו כצדיק , בעוד שהאמת היא שכולו מלא בפגמים וצדקותו היא רק התייפיפות חיצונית – " נאה דורש ואינו נאה מקיים ". ב " פשט " השיר הוא מעין שיר מחאה כנגד כל מיני דמויות של צדיקים שאינם צדיקים באמת ; לצערנו תופעות כאלה אינן זרות בדורנו . אך מתחת לפשט זה מסתתר מסר עמוק יותר . בקליפ של השיר רואים ששולי שר את השיר לעצמו – כביכול הוא גם הצדיק וגם זה שמטיח בו האשמות . לדעתי השיר הוא יותר שיר מחאה של שולי כלפי עצמו – האם אני עומד בדרישות של עצמי ? האם הרצון שלי להיות אדם שמשפיע על אחרים הוא אמיתי , או שבעצם המטרה שלי היא להנות מההערכה שלהם ? שאלות אלה הם שאלות שכל לומד תורה נתקל בהן בשלב מסוים , ביחוד אם הוא נקלע למפגש עם אנשים מחוץ לעולם הישיבתי . העובדה שאדם לומד בישיבה גורמת להמון להחשיב אותו אוטומטית לצדיק . שולי רנד מפליא להביע בשיר את ההרגשה הפנימית של ' צדיק ...

בשנים האחרונות אני כמעט ולא קונה דיסקים ישראליים (יש לזה כמה סיבות שלא ארחיב עליהן הפעם). אבל אתמול הורדתי את הכפפה וקניתי את הדיסק החדש של שולי רנד 'רצוא ושוב', ואני לא מתחרט לרגע. היה שווה לחכות עשור (!) בשביל הפנינה הזו. לא אתן כאן סקירה מלאה על האלבום (לשם כך אני צריך לשמוע אותו עוד כמה פעמים) אך בקצרה אגיד שהוא מיוחד במינו בנוף הישראלי הן מבחינת המוסיקה והן מבחינת התוכן, ושהוא מורכב יותר ונוקב יותר מקודמו 'נקודה טובה'. אני רוצה להתמקד הפעם בשיר 'דע בני אהובי'. השיר יצא כסינגל לפני כחודשיים, יחד עם קליפ מקסים, וניתן לצפות בו  כאן . השיר מתאר את תחושותיו של אדם שחטא והתרחק מהקב''ה, את הקולות המייאשים אותו מן התשובה, ואת הקול הפנימי שמזכיר לו ש'אע"פ שחטאו עדיין קרויים בנים' ושבאמת הוא רצוי לפני הקב''ה למרות חטאיו וחסרונותיו הרבים. עד כאן מדובר במסר חסידי קלאסי: היחס בין האדם לקב''ה הוא כיחס של אב לבןאלא שבבית השני נוסף לו עומק חשוב ומפתיע: מדבריהם האמת לא נעדרת הן יש לך על מה להכות על חטא דברים שיכולת לבחור אחרת...