מרחשוון

-

מָר כְּטַעַם הַקָּפֶה
בְּבֹקֶר יוֹם חוֹל
כְּמָר מִדְּלִי חוֹפֶה
יוֹרֶה עֲלֵי הָחוֹל

מָר כִּקְלִפַּת הָאִילָן
שֶׁאֵין טַעְמוֹ כַּפְּרִי
מָר כְּקוֹץ גְּדִילָן
בְּצָד הַדֶּרֶךְ עָרִירִי

מַרְחֶשׁוָן הִגִּיעַ
כְּאֶמְצָעִי אֲשֶׁר יַכְשִׁיר
וְיוֹם שִׁגְרָה יַפְצִיעַ
וְטַעְמוֹ כְּרֵאשִׁית הַשִּׁיר

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

באנו חושך לגרש?

-
בָּאנוּ חֹשֶׁךְ לְגָרֵשׁ אֲבָל הֵם אָמְרוּ לָנוּ עַכְשָׁו זְמָן לִישׁוֹן וְהַחֹשֶׁךְ יֶלֶד טוֹב בְּיָדֵינוּ אוֹר וָאֵשׁ אֲבָל הֵם כַּעֲסוּ כִּי הָאוֹר מְסַנְוֵּר מִדָּי וְזֶה שׂוֹרֶף אוֹתָנוּ בָּאנוּ חֹשֶׁךְ לְגָרֵשׁ אֲבָל הֵם אָמְרוּ לָנוּ דַּי לָאֲלִימוּת , לְגָרֵשׁ זֶה לֹא הוּמָנִיטָרִי כִּי גַּם לָחֹשֶׁךְ זְכוּיוֹת וְכָל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן מְאוֹד , וְאֵיתָן נִפַגָע בְּרֹאשו וְנָפָל
המשך לקרוא

דוס ופתוח

-
למה אני מגדיר את עצמי כ'דוס ופתוח'? בחוגי השידוכים מקובלת ההגדרה הפופולרית 'דוס אבל פתוח'. מי לא רוצה להיות דוס אבל פתוח? החמקמקות של ההגדרות המסתייגות מתגלה כאן במלוא הדרה. ההגדרה דוס אבל פתוח מכילה תחתיה מנעד רחב של אנשים, שהמשותף לכולם הוא שמצד אחד הם רואים את עצמם כדוסים ומצד שני לא מוותרים על החיבור לתרבות המערב. נהנים מכל העולמות. כחרבונא בשעתו הם גם וגם וגם. כשנתקלתי במושג לראשונה חשבתי שהוא מתאים לי בול. מצד אחד אני תלמיד ישיבה, מנסה לחיות על פי ההלכה לדקדוקיה ומאמין שהתורה היא דרך החיים הראויה לכל איש ישראל. מצד שני כל זה לא מפריע לי לשמוע מוסיקה קלאסית וג'אז, להעריך את הנסיך הקטן ואליס בארץ הפלאות כספרים קאנוניים שכל אחד צריך להכיר, ולכתוב שירים וסיפורים מדי פעם. אבל לאחר מחשבה הגעתי למסקנה שיש משהו שמאוד מפריע לי בהגדרה דוס אבל פתוח. ה' אבל '. הנחת היסוד של ההגדרה הוא שככל שהאדם יותר דוס כך הוא פחות פתוח ולהיפך, ולכן מי שהוא גם דוס וגם פתוח חייב לשים 'אבל' גדול בין השניים (על משקל אמרתו המפורסמת של ד"ר יוסף בורג שהחלק החשוב ב...
המשך לקרוא

מעשה מיהודי שידע לנגן

-
מעשה מיהודי אחד שידע לנגן בכינור, והיה מיטיב מאוד לנגן בו, עד שכל מי שהיה שומעו היתה מתמלאת נפשו געגועים וכיסופים לבוראו והיה ליבו משתוקק לו מאוד. זולת דבר אחד שהיה חסר בהניגון שלו, שלא ידע הניגון שיכול להחיות המתים. שידוע שיש ניגון שע"י השמחה שבו יכול להחיות המתים, ורק ניגון זה לא ידע, וזה הניגון של מלך המשיח, שיבוא ויגאלנו בב"א. וגמר בליבו ללכת אל הכרך הגדול של הגוים, שאותו כרך היה ידוע בחכמת המוסיק"א שבו, שכל איש פשוט שם היה בקי בחכמת המוסיק"א כמו חכם גדול בחכמה הנ"ל שבארץ אחרת. רק שהיה יודע שיכול ח"ו להתפקר שם, ולכן עשה לעצמו קביעות שבכל יום ויום יתפלל לה' בדביקות גדול ויבקש על נפשו שלא יתפקר ח"ו. ויִשֵּב בדעתו שלא יסור מקביעות הזה כלל. ובא להכרך הנ"ל, והיה עובר ממקום למקום ומחזר אחר הניגון שיכול להחיות המתים. ומאחר שלא מצא הניגון הנ"ל במקום זה היה מחזר אחריו במקום אחר, וגם שם לא היה מוצאו ועל כן חיזר במקום שלישי, וכך היה מסובב בהכרך כמה שנים. והתחכם שם יותר ויותר בחוכמת המוסיק"א, שהיה שומע שם מיני ניגונים שונים ולו...
המשך לקרוא