מבואות להאזנה והקשבה


עולם המוסיקה הקלאסית הרי הוא כסגור וחתום בעבור רוב האנשים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעל מנת להבין את המוסיקה הקלאסית יש להשקיע זמן ומאמץ, ולמה לנו להתאמץ כשאפשר לצרוך מוסיקה פופולרית ולהנות ללא טרחה?
אף על פי כן אני סבור שכדאי להשקיע מאמץ בהאזנה למוסיקה קלאסית, וזאת משלוש סיבות:

א. האזנה למוסיקה קלאסית מחייבת אותנו להקשיב למוסיקה, ולא רק לתת לה לחלוף על פנינו כמוסיקת רקע. ההקשבה, ככלל, היא תכונה שחסרה בימינו, וככל שנשתפר בכשרון ההקשבה – לחברים, לכל אדם וגם לעצמנו – חיינו וחיי הסובבים אותנו יֵעשו טובים יותר ואמיתיים יותר.
ב. האזנה למוסיקה קלאסית והבנתה מעצימה את החוויה של שמיעת מוסיקה בכלל. מי שמכיר את המוסיקה ואת הרבדים השונים הכלולים בה יהנה מהם יותר בין אם זה יהיה בסימפוניה של בטהובן, באלתור של צ'ארלי פארקר, בשיר של אביתר בנאי או בניגון של חב"ד.
ג. פשוט חבל להפסיד את העולם העשיר של המוסיקה הקלאסית, שיש בו כל כך הרבה עומק ויופי.

אז איך מתחילים? לדעתי הצעד הראשון, לפני שמתחילים ללמוד על המוסיקה, הוא קודם כל לאהוב אותה ולהתחבר אליה. רק אחרי שנוצר יחס חיובי ראשוני אפשר להסתקרן וללמוד.
בחרתי כמה קטעים של מוסיקה קלאסית שהם יחסית "קלים לעיכול" ויכולים להוות מבוא ראשוני לחיבור למוסיקה קלאסית. הקטעים הללו יפים מאוד מצד עצמם, גם מבלי להבין אותם הבנה עמוקה (וכולם מהקטעים האהובים עלי). לפני כל קטע כתבתי הסבר קצר על המלחין ועל היצירה. כמובן שלא חייבים לקרוא את ההסבר ואפשר לעבור ישר למוסיקה עצמה.

1. קונצ'רטו לשני כינורות ברה מינור מאת יוהאן סבסטיאן באך.
יוהאן סבסטיאן באך נחשב לגדול המלחינים בתקופת הבארוק ולאחד המלחינים הגדולים בכל הזמנים. היצירות שלו מתאפיינות בטכניקה של מספר מלודיות שמנוגנות בו זמנית ומשתלבות זו בזו (קונטרפונקט בשפה המקצועית).
קונצ'רטו היא יצירה שבה כלי אחד או קבוצה של כלים מנגנת יחד עם תזמורת כך שישנם קטעי סולו וקטעים של כל התזמורת. הסולנים ביצירה הזאת הם שני כינורות, כפי שמשתמע משם היצירה.
(כמה מילים על הסרטון. הסרטון הזה, כמו גם סרטונים מספר 2 ו - 4 הופקו ע''י סטפן מלינווסקי שהמציא שיטה מיוחדת של הצגה גרפית של המוסיקה. בערוץ שלו, smalin, יש עוד הרבה סרטונים שהופקו בטכניקה נפלאה זו. מומלץ בחום).

2. איר מתוך הסוויטה התזמורתית השלישית מאת יוהאן סבסטיאן באך.
באך היה אדם מאוד דתי. נוצרי, כמובן. היצירה הזו, אמנם, היא חילונית בהגדרה ואין לה שום קשר ישיר לנצרות או לדת כלשהי. אך אולי דוקא בגלל זה (או בזכות זה) באך מביע בה, לדעתי, רגש דתי אוניברסלי שגם אנו, הרחוקים מדתו של באך, יכולים להתחבר אליו.

3. קונצ'רטו לפסנתר מספר 21, פרק שני מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט.
מוצרט היה מוכשר. מאוד. היצירות שלו הן בו זמנית גם מורכבות וגם פשוטות, מה שמסביר את הפופולריות שלהן הן בקרב מוזיקאים והן בקרב הקהל.
גם זה קונצ'רטו, כלומר יצירה שמשלבת קטעי סולו (במקרה הזה של פסנתר) וקטעי תזמורת.

4. הסימפוניה החמישית, פרק ראשון, מאת לודוויג בטהובן.
בטהובן הוכתר ע''י רבים כגדול המלחינים של כל הזמנים. יצירתו מתאפיינת בגדלות רוח ודרמטיות, מה שמבטא את התפיסה האוניברסלית שהחלה להתגבש בימיו בעקבות תנועת ההשכלה והמהפכה הצרפתית.
היצירה הזו היא אחת המפורסמות ביצירותיו של בטהובן, והמוטיב הפותח אותה הוא אחד הקטעים המוזיקליים המוכרים ביותר בעולם. ייחודה של היצירה הוא בכך שהמוטיב הזה מופיע לכל אורכה ובכך מאחד אותה לחטיבה אורגנית אחת.

5. סונטה לארפג'יונה, פרנץ שוברט.
שוברט היה אחד המלחינים שבישרו את התקופה הרומנטית במוסיקה – תקופה שהתמקדה באינדבידואל וברגש (בניגוד לאוניברסליות של תנועת ההשכלה). יצירתו של שוברט כמעט ולא היתה מוכרת בחייו, אך לאחר מותו התפרסמה והקנתה לו מקום של כבוד בין גדולי המלחינים.
הארפג'יונה המדובר הוא כלי שהומצא בימיו של שוברט ומהווה מעין הכלאה של צ'לו וגיטרה, והיצירה הזו נכתבה עבורו. ברבות השנים התברר שהארפג'יונה היה שגעון חולף וכיום נהוג לבצע את היצירה ע''י צ'לו או ויולה.
https://www.youtube.com/watch?v=NNcQuY1isEI

תגובות