דוס ופתוח

למה אני מגדיר את עצמי כ'דוס ופתוח'?
בחוגי השידוכים מקובלת ההגדרה הפופולרית 'דוס אבל פתוח'. מי לא רוצה להיות דוס אבל פתוח? החמקמקות של ההגדרות המסתייגות מתגלה כאן במלוא הדרה. ההגדרה דוס אבל פתוח מכילה תחתיה מנעד רחב של אנשים, שהמשותף לכולם הוא שמצד אחד הם רואים את עצמם כדוסים ומצד שני לא מוותרים על החיבור לתרבות המערב. נהנים מכל העולמות. כחרבונא בשעתו הם גם וגם וגם.

כשנתקלתי במושג לראשונה חשבתי שהוא מתאים לי בול. מצד אחד אני תלמיד ישיבה, מנסה לחיות על פי ההלכה לדקדוקיה ומאמין שהתורה היא דרך החיים הראויה לכל איש ישראל. מצד שני כל זה לא מפריע לי לשמוע מוסיקה קלאסית וג'אז, להעריך את הנסיך הקטן ואליס בארץ הפלאות כספרים קאנוניים שכל אחד צריך להכיר, ולכתוב שירים וסיפורים מדי פעם.
אבל לאחר מחשבה הגעתי למסקנה שיש משהו שמאוד מפריע לי בהגדרה דוס אבל פתוח. ה'אבל'. הנחת היסוד של ההגדרה הוא שככל שהאדם יותר דוס כך הוא פחות פתוח ולהיפך, ולכן מי שהוא גם דוס וגם פתוח חייב לשים 'אבל' גדול בין השניים (על משקל אמרתו המפורסמת של ד"ר יוסף בורג שהחלק החשוב ב'דתי-לאומי' הוא המקף המחבר אותם, ה'אבל' בין הדוס לפתוח הוא החלק הנורא של ההגדרה).

בעקבות מחשבות אלה המצאתי הגדרה חדשה: דוס ועל כן פתוח. מי שיתאים להגדרה זו אינו רואה את הפתיחות שלו כסותרת את עולמו הדתי אלא כנובעת ממנו. אדם כזה יפנה אל התרבות ככלי לגילוי הקב''ה בעולם, ויחפש בכל דבר את הצד החיובי שלו שיכול לסייע לעבודת ה' (כמובן שאיני משלה את עצמי שדוס אמיתי יוכל להתייחס כך לתרבות המערב על כל צדדיה. ברור שיש חלקים - ביחוד אלו הנגועים בבעיות צניעות - שאין אדם ירא שמיים מסוגל להתקרב אליהם).

אך לאחר חשבון נפש נוקב נאלצתי להודות שההגדרה 'דוס ועל כן פתוח' אינה מתאימה לי אף היא. האם אוכל להתיימר שכל התקרבותי לתרבות המערב היא אמצעי לעבודת ה'? ממש לא. מצד שני, ברור שזו השאיפה.
ולכן אני מגדיר את עצמי 'דוס ופתוח'. בלי ה'אבל' המפריד את הדוס והפתוח זה מזה, אך גם ללא ה'על כן' המחבר אותם. על הסקאלה שבצד אחד שלה נמצא 'דוס אבל פתוח' ובצדה השני 'דוס ועל כן פתוח' אני נמצא היכן שהוא באמצע, ומנסה לשמור על הכיוון הנכון.

תגובות

  1. אולי ראוי לומר שאתה שואף להיות דוס ועל כן פתוח, כמו שלא מתאים ונכון לומר על עצמך שאתה מושלם, אבל רוצה להיות מושלם זה סבבה.
    אני חושב שהגדרה דוס ופתוח לא טובה, כי נראה שזה לא קשור, אומנם לא סותר אבל עדיין לא דבר עליון ובגדול.

    השבמחק
  2. אני מסכים שהגדרת דוס ופתוח לא אידיאלית, אבל היא הנותנת, שכיון שלא הגעתי עדיין למצב האידיאלי שאני שואף אליו (=דוס ועל כן פתוח) ההגדרה שמתאימה יותר היא 'דוס ופתוח' שמראה על זה ששני החלקים אינם מחוברים עדיין.

    השבמחק
  3. אבל האפשרות שבחרת נשמעת שדוס ופיתוח הם שני דברים שונים, וזה בדיוק הפוך ממה שרצית לבטא...

    השבמחק
  4. בסופו של דבר אפשר לסכם את האמירה שלי ככה:
    א. דוס ופתוח הם לא אותו הדבר.
    ב. דוס ופתוח לא סותרים אחד את השני.
    ג. להיות פתוח זה חלק מלהיות דוס.
    מי שרק משפט א' נכון לגביו יקרא דוס אבל פתוח.
    מי שמשפטים א' ו-ב' נכונים לגביו אבל לא משפט ג' נקרא דוס ופתוח (שני דברים שונים אך לא סותרים).
    מי שכל שלושת המשפטים נכונים לגביו יהיה דוס ועל כן פתוח (וגם לפי ההגדרה הזאת דוס ופתוח הם דברים שונים. החידוש של ההגדרה דוס ועל כן פתוח הוא לא שדוס ופתוח הם אותו דבר, אלא שהם מתקיימים בהרמוניה מלאה).

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה